הדרך בה אנו תופסים זמן מעצבת במידה רבה את המציאות שלנו.
אנו משתמשים בזמן ככלי למדידה וארגון אירועים בחיינו, תוך הקפדה על מבנה סדור של ימים, שעות, דקות ושניות.
מרגע לידתנו, אנו כבולים לטבעו הסופי של הזמן, וקצו מוגדר על ידי מותנו.
למרות שניתן למדוד זמן בעזרת אמצעים מכניים ודיגיטליים, לעיתים קרובות, תחושת הזמן שלנו אינה תואמת את המדידה האובייקטיבית.
הפרויקט בוחן בצורה חזותית את המושג "זמן" ומציע פרשנות פואטית חדשה לתפיסה שלו דרך פירוק גרפי אקספרימנטלי.