לכאורה נתפסים בתי העקורים הפלסטינים כאנדרטאות מתות וחסרות חיים, סמל לעקירה ולאבדן. אך מבט קרוב בהם מגלה כיצד בתוך העזוב והנטוש מתקיימים חיי טבע צבעוניים.
המסע בבתי העקורים בכפר ליפתא מעורר השראה ואופטימיות דווקא; מתוך ההתפרקות וההתפוררות צומח טבע, בתוך שאריות הבתים עצמם בולטת אמנות הגרפיטי ומעידה על טביעת האצבע של הדור העכשווי, פעימה חיה בתוך הזיכרון הישן. הקולקציה עוסקת בהמשכיות החיים בבתים עקורים, ובאמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הופכים מוטיבים מהמסורת והתרבות הפלסטינית לרלוונטיים ועדכניים.

​​

צילום: שי פרנקו